שכורי נ' טסט בשרון בע"מ ואח'

פסק דין

התובע, רואה חשבון במקצועו מזה כ- 20 שנה ובעל משרד עצמאי (להלן: "התובע").

הנתבעת 1 הינה חב' פרטית, רשומה בישראל, אשר נוסדה בחודש אפריל 2003 על ידי הנתבע 4 ואחרים במטרה להקים ולהפעיל מכון רישוי בכפר סבא, על פי רישיון שקיבלה הנתבעת 2 לכך בשנת 2002 מאת משרד התחבורה.

בכל המועדים הרלוונטיים לתביעה, הנתבעים 3,4 וכן, מר שי בורשטיין היו בעלי המניות בנתבעת 1.

בכל המועדים הרלוונטיים לתביעה, בעל המניות בנתבעת 2 הוא הנתבע 4.

לטענת התובע, עם תחילת תהליך הקמת הנתבעת 1 בשנת 2002, החל התובע ליתן שירותי ייעוץ עבור החב' בתהליך ייזומה ומאז הקמת החב', בשנת 2003, ועד למועד הגשת התביעה, המשיך לתת לנתבעת 1 שירותים מקצועיים כרואה חשבון וכן, ייעוץ, כאשר שירותי הנהלת החשבונות נתנו על ידי התובע ממועד הקמת החב' ועד חודש אוגוסט 2008.

משנת 2000 ועד מועד הגשת התביעה, נתן התובע לנתבעת 2 שירותים מקצועיים כרואה חשבון, שירותי ייעוץ וכן, שירותי הנהלת חשבונות, אותם הפסיק לתת בחודש אוגוסט 2008.

לטענת התובע, מאחר והנתבעת 1 לא שילמה לו את התשלום שהגיע לו עבור שירותיו, נאלץ להגיש בשנת 2004 בקשה לפירוק הנתבעת 1.

בעקבות הגשת הבקשה, פנו אל התובע הנתבעים 3,4 אשר היו מנהלי הנתבעת 1 יחד עם אחרים ואף ביחסי ידידות עימו, בבקשה לחזור בו מבקשת הפירוק ומהתפטרותו מתפקיד רואה חשבון של החב'.

הנתבעים 3,4 מסרו לו כי הם עושים מאמצים רבים לקדם את פעילות הנתבעת 1 וכנגד התחייבותם לעשות ככל הניתן, על מנת שהחב' תיפרע את חובה כלפיו, נעתר התובע לפנייתם וחזר בו מבקשת הפירוק.

התובע טוען כי הנתבעים 3,4 לא קיימו את הבטחתם והחוב לתובע לא נפרע.

בסוף שנת 2005, חזרו הנתבעים 3,4 לנהל את החברות לבד ופנו אל התובע וביקשו ממנו לחדש את מתן השירותים המקצועיים לחברות.

התובע התנה את חידוש השירותים לנתבעות 1,2 בערבות אישית של הנתבעים 3,4 לתשלום החוב הקיים ולכל תשלום עתידי שיגיע לו עבור השירותים שיעניק לחברות.

לטענתו, הנתבעים 3,4 הסכימו לדרישת התובע וערבו כלפיו אישית לתשלום כל החוב ורק אז חידש התובע את מתן השירותים המקצועיים.

בתחילת שנת 2006 ועם חידוש מתן השירותים המקצועיים לנתבעות 1,2 החל התובע לקבל תשלומים על חשבון המגיע מהנתבעות 1,2 .

לטענת התובע, קיים הסכם שכר בינו לבין כל אחת מהנתבעות באמצעות מנהליה לגבי תעריפי השכר להם זכאי התובע עבור השירותים השונים והם אף הועלו על ידו על הכתב ביום 15.3.2006 ונמסרו לידי הנתבעים 3,4, בישיבת עבודה שהתקיימה במכון הרישוי.

התובע מוסיף וטוען כי הצדדים נהגו בפועל בהתאם להסכמי השכר וביצועם בפועל של התשלומים על פי הסכמי השכר, מהווה הודאת בעל דין לעצם זכאותו של התובע בשכר ולסכומים הנדרשים והנתבעים מנועים היום להעלות כל טענה לעניין שכ"ט המוסכם.

התובע הגיש התביעה על סך 962,769 ₪ בגין סכומים שלא שולמו לו כדלקמן:

א.שירותי שחזור ועיבוד מחדש של כל נתוני הנהלת החשבונות ומשכורות עובדים לנתבעת 1 בסך 7,000 ₪ לחודש בצירוף מע"מ.

ב.שירותי הנהלת חשבונות שוטפים לנתבעת 1 בסך 5,000 ₪ לחודש בצירוף מע"מ.